סין – על החוויה של התמחות בבי"ח בסין
החוויה בסין בשבילי הייתה חוויה אדירה, הן מבחינה לימודית והן מבחינת החוויה. (בתמונה - הנוף מהדירה בסין)
את ההתמחות עשינו בביה"ח zhejiang בעיר האנגז'ו.
כל יום היינו בביה"ח מ8 עד 17 (עם הפסקה בצהריים)
היום התחלק ל-2 חלקים. בבוקר – קליניקה, בצהרים בד"כ הרצאה.
ההרצאות תרמו המון, כיוון שבקליניקה נתקלנו בשיטות טיפול חדשות, וכך כשהגענו להרצאה היינו צמאים לידע. ושחזרנו שוב לקליניקה הבנו את הטיפול טוב יותר ואף בחלק מהמקרים הגענו למצב, שבהתאם לבעיה כבר ידענו מהן נק' הטיפול שהרופא הולך לדקור.
באופן כללי בביה"ח יש טווינא, דיקור, צמחים וגם רפואה מערבית.
לעתים קרובות הרופא שולח את המטופל לבדיקות דם או רנטגן, והמטופל חוזר אליו עוד באותו יום עם התוצאות והטיפול ניתן בהתאם.
הדיקור מתבצע בקליניקה גדולה וגם במחלקה של אשפוז (שבה נתנו גם לנו לדקור מדי פעם). בקליניקה ניתן לראות מגוון מאוד רחב של בעיות: טיניטוס, בעיות כאב, פציאליס, אינסומניה, טיפולים להרזיה, ועוד הרבה בעיות ומחלות ... במחלקת אשפוז המטופלים כמובן במצב יותר קשה. בעיקר מטופלים אחריי שבץ או מטופלים אחריי טראומה שלא יכולים ללכת. כיוון שהיינו בביה"ח תקופה ארוכה יצא לנו לעקוב אחריי חלק מהמקרים במשך חודשים, וכך למשל נתקלנו במטופלים עם המיפלגיה שלא יכלו להזיז כלל את הרגל – אפילו לא קצת. ולאחר תקופת טיפול הם כבר יכלו לעמוד על הרגליים וללכת.
זכור לכולנו מקרה של ילדה בת 7, שהגיעה אחריי תאונה וסבלה מפגיעה בראש שהתבטאה בכאבי ראש חמורים שהצריכו אשפוז. בהתחלה היא מאוד התביישה מהנוכחות שלנו, וקצת פחדה מהדיקור, אך מהר מאוד בעזרת החום ואהבה שהקרינו אליה הבנות (סטודנטיות) שבחבורה היא נפתחה אלינו ותמיד חייכה אלינו ושמחה לנוכחות שלנו.
בימים האחרונים שלנו בביה"ח היא השתחררה מהאשפוז וסיימה את הטיפולים. כאבי הראש שלה כמעט נעלמו כליל והיא הרגישה ממש טוב. עברנו במחלקה שלה ביום שבו היא עזבה והיה מאוד מרגש להגיד שלום ולהתראות.
אני אישית, רוב הזמן הייתי במחלקות של צמחים: רפואה פנימית, ילדים, גניקולוגיה, דרמטולוגיה, אנדוקרינולוגיה ואונקולוגיה. בחודש הראשון עברתי בהרבה מחלקות, ובחודשיים שאח"כ בחרתי בצורה יותר ממוקדת את הרופאים שהתחברתי אליהם ושאחריהם רציתי לעקוב.
אחד המכשולים של ללמוד בסין זה השפה, כי לדעת רק אנגלית זה לא תמיד מספיק שם, וידע בשפה הסינית מוסיף המון!
אני וחבריי ביקשנו מאחת האסיסטנטיות הסיניות בבית החולים, שתלמד אותנו קצת סינית והיא ממש שמחה מהרעיון. זה היה מצב של win – win, אנחנו זכינו ללמוד קצת סינית, ליום יום, לקניות ברחוב, וגם מעט שפה רפואית שסייעה לנו בתקשור ובהבנה בביה"ח, והיא יכלה לתרגל את האנגלית שלה. הקשר עמה נהפך בהמשך לחברות ואחריי השיעורים היינו הולכים לטייל יחד במקומות שונים בעיר.
לסין הגענו כקבוצת סטודנטים מטעם מכללת רידמן, בעקבות קשרים שנוצרו, הצטרפו אלינו לקבוצה מטפלת מגרמניה ועוד מטפל אמריקאי ממוצא סיני, אך הוא למד את הרפואה הסינית בארה"ב שם הוא מתגורר. חלק מהסטודנטים גרו במעונות וחלק (אני בינם) גרו בדירה שכורה. אני ושותפי למסע בסין שכרנו דירה מרוהטת מדהימה עם נוף קסום ויפה. יצרנו קשרים עם המקומיים, אפילו אחת השכנות, הכינה לנו פעם ארוחת בוקר!
סין היה עבורנו המשך וסיום מושלם לארבעת שנות לימוד שעברנו יחד במכללת רידמן. למדנו המון, חווינו חוויות קסומות, פגשנו אנשים, צחקנו הרבה, אכלנו המון וגם המשכנו לטיול ברחבי סין.
סין הייתה עבורי חוויה בלתי נשכחת, תקופה יפה שתמיד אתגעגע אליה.
גל דרורי
